ארכיון רשומות מהחודש "אוקטובר, 2009"

h1

בשעה הזאת באיסלנד עוד יש אור

10 באוקטובר 2009

היי, סורי שלקח לי שנתיים לעדכן, בקושי יש לי זמן לשמוע מוזיקה בעצמי אז קצת יותר קשה לי גם לכתוב עליה, חוץ מזה שביליתי עכשיו שעה שלמה בנסיון להבין מה נסגר עם האתר הזה שמחריב לי את כל הפוסט, אבל התייאשתי. טכנולוגיה זה סיוט.

שבוע עבר מאז ההופעה של מום בבארבי, ואם אתם שואלים אותי [ולא כתבים שאין להם מושג על איזו להקה הם כותבים], היה מעולה. היה כל כך מעולה. אין לי את הסטליסט אבל אני לא צריכה אותו בשביל להגיד שהיו המון שירים מכל האלבומים ובעיקר כמות נכבדת של להיטים [אם אפשר לקרוא ללהקה בקנה מידה כזה להיטים]. אפשר היה לראות שהלהקה הלכה כמה צעדים לכיוון הקהל הישראלי שלא כל כך מכיר אותם [רק בהשוואה לסטליסטים מהופעות מקבילות שלהם, רואים שנלקחו פה כמה דברים בחשבון בעת תכנון ההופעה], ובתמורה הקהל גם החזיר למום אהבה בחזרה. בחיים שלי לא ראיתי את הכנרית הזאת מחייכת כל כך הרבה, נשבעת בהן צדקי. בשעה אחת היא החריבה את כל הפאסון שלה.
אני אחכה שהאתר שלהם יתעדכן ואשים פה את התמונות שהם תיקתקו לנו בין הרגליים כל הזמן, בינתיים הצלחתי לדוג את זה וזה מיוטיוב. [טוב, זה די הרבה].

ואם כבר מום, אז יצא להם קליפ חדש לשיר Sing Along, אחלה.


בשעה טובה יצא האלבום החדש של ליידי & בירד [Lady & Bird], הלא הם ברדי ג'והנסון [BANG GANG] מאיסלנד וקרן אן מחדרה.
ב5 ביוני 2008, קרן אן זיידל וברדי ג'והנסון היו ההופעה האחרונה בפסטיבל Reykjavik Artfests עם שירים מאלבום הבכורה המופתי שלהם מ2003 "Lady & Bird". ההופעה שלהם הייתה כל כך מוצלחת שמפיק הפסטיבל היה נלהב להזמין אותם להופיע עם החומרים החדשים שלהם ב2010. הם לוו, בפעם הראשונה, ע"י התזמורת הסימפונית של איסלנד, אסמבל קלאסי שמורכב מיותר מ80 מוזיקאים ומנוצח ע"י דניאל קאווה.
ההופעה שלהם הורכבה משירים של ליידי&בירד ומהרפטואר האישי של כל אחד מהצמד, מובנה מחדש ע"י מישהו בשם Þorvaldur Bjarni Þorvaldsson. הקלטת ההופעה הייתה קרש הקפיצה לאלבום חדש של אן וג'והנסון- La Ballade Of Lady & Bird [על שם השיר שסגר את האלבום הקודם בצורה הכי מושלמת שאפשר לסכם אלבום אובדני על שני ילדים שכלואים בגוף של מבוגרים.] והוא מוצג כאלבום אולפן, שני המוזיקאים עבדו על החומרי הגולמי, והתוצאה נשמעת כמו אלבום אמיתי בניגוד להקלטה פשוטה.
כאן אפשר לקרוא ראיון עם הזוג על האלבום החדש, וכאן אפשר לשמוע את השיר The World Is Gray מהאלבום החדש [במקור מהאלבום האחרון של באנג גאנג].


עוד אלבום חדש שיצא אחרי חודשים של באז, שמועות והייפ, הוא האלבום השישי של להקת הטכנו/האוס/אלקטרוניקה גאסגאס [GusGus]. גאסגאס הם אחד מהרכבי האלקטרוניקה המוכרים והמוצלחים בעולם כיום עם יותר מ5 מליון אלבומים שנמכרו [המפורסם מביניהם- This Is Normal] ורמיקסים להרבה מוזיקאים מפורסמים כמו ביורק, דפש מוד, מולוקו וסיגור רוס.
האלבום החדש "24/7" יצא ב14 בספטמבר בחסות חברת התקליטים הגרמנית Kompakt Records שזה צעד די גדול ומרשים קדימה בשביל הלהקה האיסלנדית. האלבום הזה מאוד מגוון וגם מאוד מגובש לכדי יצירה אחת עם אטמוספרה מוזיקלית שבה המאזין צריך פשוט להכנע לצלילים ולעקוב אחר התנאים שהם דורשים ממנו למלא.אני אצרף משהו יפה שקראתי על האלבום, כי לא נראה לי שאפשר לכתוב את זה יותר טוב:

You could compare GusGus' 6th studio album with a whale. An animal that spends most of it´s time under the surface, but when it comes up above sea-level, it usually surfaces with a magnificent speciality – much like the latest GusGus creation. Therefore, you should not glean over this work; every moment of it is laid out with painstaking and elaborate candour.

24/7 is a wet dream
The spine of the music is original, created in the “intestines” of GusGus. “On the Job” is the working man´s phrenetic song to the unbroken animal called love. The opus “Thin Ice´” describes the bloated donkey dancing on ice. And in “Add This Song” the listener is encouraged to add that particular song to his collection.
The GusGus analogue sound environment has never been better, and Daniel Ágúst's vocals take the reigns again and thus opens the group’s variability to new heights. As on previous occasions GusGus performs a song written by Jimi Tenor, the fantastic “Take me Baby” where Jimi Tenor is a guest singer. “Hateful” is a pretty family-type song that GusGus and Aaron-Carl composed together while being on different sides of the Atlantic

עוד מגאסגאס: Need In Me ו Moss


ואם כבר היינו באזור האלקטרו, אתם מוזמנים להאזין לCaptain Fufanu, יש להם רק 83 השמעות בלסטאפאמ, אני לא יודעת עליהם כלום, אבל כאן אפשר לשמוע טראקים שלהם. וזה מה שכתוב שם בצד-
"Captain Fufanu – probably the youngest and brightest hope of Icelandic electronic music- are known for their unique deep/dub/experimental live acts"
"The freshest in Icelandic Techno, no noises, no violence, no french house antics!"
אז אולי עוד נשמע עליהם פעם, חמודים בסך הכל.


הלאה. אלבום חדש לבן פרוסט [Ben Frost]. בן פרוסט הוא מלחין ומפיק אוסטרלי שביסס את עצמו בתור איסלנדי וכולנו מקנאים בו על כך. האלבום האחרון שלו "Theory of Machines" [2007] ממצה באופן מלא את המשאבים הקוליים של הסביבה המיוחדת הזאת שהיא איסלנד, עם שיתופי פעולה עם אנשים כמו Valgeir וSigtryggur Baldursson מהשוגרקיובס.
בגיל 26, פרוסט כבר פירסם עבודות מהוללות כמו למשל "Steel Wound" מ2003 שהוא בעצם מחקר גיטרות, ו"School of Emotional Engineering" מ2005, סוג של יצירת מופת אטמוספרית. המוזיקה שלו נעה בין נויז לאלקטרוניקה לאקספרימנטלי ואמביאנט. אני ראיתי אותו בפסטיבל סונאר בברצלונה מופיע בכנסייה עתיקה וזו היתה חוויה שבחיים לא עברתי לפני כן. כל הצלילים מילאו את האולם והווייבים עברו דרך הקירות ויצרו אווירה כל כך אקסטטית שראיתי צבעים בעיניים.
את האלבום החדש Worm is Green עוד לא ממש יצא לי לשמוע אבל ממה ששמעתי נראה שהוא הרבה יותר נגיש מהעבודה האופיינית לפרוסט. מתארחים בו כמה אורחים כמו חברות להקת אמיינה וג'רמי גרה מארקייד פייר, ואפשר לשמוע את כולו כאן.


איינר אורן [Einar Örn Benediktsson], חבר Ghostigital והשוגרקיובס בעבר [ידעתי שהטירחה הזאת על הפוסט הקודם עוד תהייה שימושית], ביקר בלונדון בשבוע שעבר והקליט עם הגורילז לאלבום הבא שלהם שאמור לצאת אחרי פברואר. דמות ווירטואלית של איינר בתור תוכי כבר בתהליכי התהוות. דיימון אלברן [הגורילז, בלור, וזה] הוא חובב וותיק של איסלנד וגם שיתף פעולה עם איינר בפסקול של הסרט 101 Reykjavik. גוסטיגיטל גם מיקססו בעבר שיר של הגורליז בשם Stop the dams והוא נמצא באלבום של הגורילז D-sides.
איינר רואיין לעיתון הגדול ביותר באיסלנד Morgunblaðið ואמר שזה היה הישג גדול עבורו להיות חלק מקבוצת המוזיקאים המעולים האלה, "לאור העובדה שאני אחד מעשרת הזמרים הגרועים בכל הזמנים". מגזין המוזיקה Q של בריטניה הכתיר ב2007 את ביורק כזמרת ה35 הכי טובה בהסטוריה, איינר אורן בנדיטקטוס היה הזמר החמישי הכי גרוע בכל הזמנים.


לקראת סיום אני אשתדל בכל פוסט לכתוב על אלבום איסלנדי שאהבתי ושרוב הסיכויים שאנשים לא נחשפו אליו.
לכבוד הפעם הראשונה החלטתי להציג את Hjaltalín

היילטלין [?! באמת שאל תתפסו אותי על העיברותים האלה] זו להקת אינדי רוק בת 8 חברים שמנגנים על מגוון רחב מאוד של כלים מוזיקלים. בעוד והרבה להקת כבר שילבו כלי מיתר ואלקטרוניקה, אין הרבה שמציעים את מהלהקה הזאת נותנת. חוץ מהבס-תופים-גיטרה הרגילים, הם מנגנים גם על פסנתר, אקורדיון, בסון, קלרינט וכינור, ומעל הכל מתנגן לו הקול של Högni ו Sigga הסולנים. הכלים הללו בנוסף ללחנים המוזרים כמעה יוצרים את הסאונד המיוחד שלהם, שאם תשאלו אותי מזכיר קצת את סופג'ן סטיוונס ובמיוחד את פטריק ווטסון שגם הוא הקליט את חצי האלבום האחרון של באיסלנד.
ב2007 הם הוציאו את האלבום הראשון והיחידי שלהם [בינתיים, אלבום שני מתוכנן לצאת אוטוטו] Sleepdrunk Seasons שהופק ע"י בני הממ הממ, וגוני טיינס ממום. האלבום קיבל ביקורות נלהבות במיוחד ותהודה נרחבת באיסלנד. הם היו מועמדים בחמש קטגוריות בטקס פרסי המוזיקה האיסלנדי במרץ שעבר, וזכו ב‘Best Songwriter’ וב'Brightest Hope’. האלבום שלהם יוצא החודש בבריטניה ובאירופה והוא כבר מקבל ביקורות מעולות מעיתונים בלונדון שמשווים אותם לסיגור רוס במקביל למקהלות לכל דבר.

Traffic Music, הסינגל הראשון.


זהו זה כל מה שהזמן איפשר לי, מקווה לכתוב עוד בפעם הבאה, וגם להבין איך מתפעלים את האתר הזה יהייה נחמד. שב"ש!

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.