
לה לה לה לה
2 באפריל 2010שלום לכולם, השבוע לא היו לי יותר מדי טרגדיות לדווח עליהן חוץ מזה שאני חולה מדי בשביל לכתוב, אז היום תהיה פה בעיקר מוזיקה, שזה מה שבאתם לפה בשבילו, בתכלס, אז מה אתם רוצים ממני?!
נתחיל עם הוידאו הזה שמצאתי, של Valgeir Sigurðsson עושה את הטרק המהמם Focal Point בפודקסט מאיירוויווס 2007 ובדרך הולך מכות עם מטרונום. אנג'וי!
חמודים! ועכשיו משהו אחר.
בינתיים באיסלנד כרגע יש מפלים של לבה באמצע מלא מלא שלג, זמן מצוין לשמוע קצת את הלהקה Hraun, או בעברית, לבה. למעלה זה Astarsaga Ur Fjollunum והנה komdu שעשה לי קצת מצב רוח טוב השבוע:
טוב אז עכשיו אין ברירה אלא לכתוב, כי אולוף ארנולדס עשתה דואט עם ביורק, כמו שכתוב יפה כאן, וזה מרגש אותי. אולוף [Ólöf Arnalds] היא גם, אם תרצו, האחות של אולפור ארנולדס המהמם, וגם מוזיקאית מוכשרת ומעניינת בפני עצמה. בסוף המאמר שם יש סניפט של כתבת רדיו עליה ואיתה, כדאי לכם לשמוע. יש שם [או פה, מה שבא לכם] גם טיזר לדואט שלה ושל ביורק, שכבר די הרבה זמן לא שמענו ממנה יותר מדי חוץ מזה שהיא עובדת על מיוזיקל עם מישל גונדרי מצד אחד, ומשתקעת בהיפהופ מצד שני [1 באפריל, סטוגודוש!]. אה, גם יש את השיר הזה שהיא עשתה לסרט של המומינים, אבל הוא עוד לא יצא, אז נעזוב את זה בינתיים. בכל מקרה, ביורק ואולוף הן חברות טובות משכבר הימים, ומעניין מאוד לראות מה יצר שיתוף הפעולה ביניהן.
בינתיים, בשביל מי שרוצה להכיר את אולוף, הבאתי את זה:
וזה קצת ארוך, אבל שווה את זה. הקטע הזה שנקרא Eins og sagt er ['כמו שאומרים'] הוא תרגיל הסיום של אולוף באקדמיה האיסלנדית למוזיקה. זה מה שהיה לה להגיד על זה:
“In the summer of 2005 I interviewed 17 people of different nationalities that all had in common to be living in New York. My intention was to get to know peoples attitudes towards their origin, their mother tongue and inquire about the meaning of music in their lives. Those 17 individuals also compiled few sentences in their own language that dealt with music and read them out loud for me. I owe these people an eternal debt of gratitude. The Icelandic I sing in the final section of the piece is a part of a poem by my father, Einar S. Arnalds, which later became the last song of my album, Við og við. In composing the melodies I mainly worked from the rhythm of the sentences as my interlocutors spoke them. Therefore this piece is in great part theirs rather than mine which left me with the task of changing their words into music which is then played together in unison.”
וכעת נסיים, עם אחד הטרקים היפים והאהובים עליי, Centre של Pornopop. שבת שלום!

איזו תגלית חביבה הבלוג הזה! תודה